מה צריך בשביל להיות חבר דירקטוריון במועצת המנהלים? אין תנאי סף מסוימים אך קיימות דרישות הגיוניות שננסה במאמר להסביר מהן

מה צריך בשביל להיות חבר בדירקטוריון?

אין תנאי סף מסוימים שקבועים בחוק בשביל להיות חבר בדירקטוריון, אך קיימות דרישות הגיוניות שמשותפות לחברות פרטיות וממשלתיות. במאמר הבא ננסה להסביר מהן ולהציג מקרה מבחן.

לפי חוק החברות, דירקטור של חברה לא מוגדר "עובד" במובן המקובל, אלא יש לו קריירה עצמאית ותפקידים אחרים במשרה מלאה. כתוצאה מכך נדרשת ממנו נוכחות מזערית ותפקידו העיקרי הוא לפקח על ההנהלה. עם זאת, אין בחוק כל דרישה ספציפית לכישורי המועמד לכהונת דירקטור או התייחסות להשכלתו, ידיעותיו, מיומנותו, ניסיונו האישי, יכולותיו וכן הלאה.

משמעות הדברים היא שאין תנאי סף ברורים או חוקיים שעליהם צריך לענות אדם שמעוניין להיות חבר בדירקטוריון. כל חברה פרטית או ציבורית יכולה לקבוע קריטריונים אחרים והרבה אנשים מגיעים לתפקידי המפתח הללו על בסיס קשרים אישיים בלבד. מצד שני, קיימות דרישות לא רשמיות שמענה עליהן בהחלט עשוי לשפר את סיכויי ההצלחה להשתלב במועצת המנהלים.

העבר ככלי לבדיקת העתיד

דרישות הסף לצורך מינוי אדם כדירקטור בחברה פרטית קטנות יותר מאשר בחברה ציבורית. אף על פי כן, בשני המקרים נבדק קודם כל עברו של המועמד. החוק אוסר על מינוי אדם שהורשע בפסק דין חלוט על פי רשימת עבירות מסוימות, כמו גם על מינוי אדם שהוכרז כפושט רגל כל עוד לא קיבל הפטר.

בנוסף, התפקיד של הדירקטוריון הוא לפקח ולקבוע מדיניות ולכן עליו להיות בעל הכשרה מתאימה. קורס דירקטורים למשל יכול להעניק למועמדים את הרקע הנדרש, לספק להם כלים לפיקוח על עבודת החברה והארגון ולחשוף אותם לשיקולים שמאחורי הקלעים.

מקרה לדוגמא: נבחרת הדירקטורים של משרד האוצר

בשביל לדעת מה צריך על מנת להיות חבר בדירקטוריון אפשר להיעזר בפרויקט "נבחרת הדירקטורים" של משרד האוצר משנת 2014. כזכור, באותה תקופה הכריז משרד האוצר על איוש 500 מושבי דירקטוריון בחברות ממשלתיות ועל ניסיון לאייש 50% מהתפקידים על ידי נשים ו-10% על ידי מועמדים מהמגזר הערבי. מעל 13.7 אלף איש הגישו את מועמדותם והליך המיון חשף כמה תנאי סף בולטים.

במסגרת הליך סינון המועמדים לנבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות ניתנו ציוני סף שונים לקטגוריות שהוגדרו מראש. כל ציון ניתן בשיטת הניקוד המצטבר, כך שהשכלתם וניסיונם המקצועי של המועמדים תורגם לנקודות. בין היתר, תואר שלישי הקנה 15 נקודות, ניסיון ניהולי עד 30 נקודות, היקף מכירות של חברה בה עבד המועמד עד 8 נקודות ורמת בכירות בתפקיד האחרון עד 6 נקודות נוספות.

מהאמור לעיל אפשר להבין שבשביל להיות חבר דירקטוריון בחברות ממשלתיות ובכלל אי אפשר להסתפק רק בניסיון מקצועי. הניסיון מעניק יתרון מסוים על פני שאר המועמדים, אך רק השילוב עם השכלה מעשית אכן יכול לשמש כאינדיקציה למידת ההתאמה של המועמד לתפקיד החשוב הזה.